מפגש מתנדבים בסינמטק

סילביה ברקוביץ' - 27 בפברואר, 2020

המפגש השנתי בסינמטק הוא ארוע מיוחד עבורנו. זה הערב שלנו, המתנדבים.

כל השנה, אנחנו מסיעים ילדים חולים מהמחסום לבית חולים וחזרה. והערב אנחנו נפגשים, מרימים כוסית, אוכלים עוגה, רואים סרט משמעותי, שומעים אחד את השני.

השנה, המפגש היה במיוחד משמעותי. קודם כל, תלינו על החולצה את השם שלנו. הרי כל אחד נוסע לבד, ואנחנו לא מכירים. התווית הקטנה הזאת אפשרה מפגש אמיתי יותר, ניסיונות להיכרות עם אחד או אחר. עבורי במיוחד, היא אפשרה לזהות ולהודות לאנשים שמאחורי הקלעים: מיכל, איימי, אייל, יעל, שמות על הטלפון בקבוצת הווטסאפ של אנשים שמארגנים יום ולילה את ההסעות, עונים לכולם, סוגרים פערים, ומוצאים פתרונות. מפגש משמעותי ומרגש, כיבוד ושתייה, אווירה נעימה.

ואז, כבאירועים קודמים, ראינו סרט. הפעם סרט ללא עלילה - "מכשול" - המספר את סיפורם של שני גברים צעירים, אחד מהעיר העתיקה ואחד מבית לחם. התמודדות עם הכיבוש, התמודדות עם נוער שלא מוצא את עצמו, ובשני המקרים, התמודדות דרך עשייה המאפשרת העצמה: סמי, מאמן צעירים בספורט אתגרי, פרקור (ריצת מכשולים במרחב עירוני) ומוחמד המלמד צילום וכיצד לספר סיפור דרך מצלמה.

הסרט היה קשה, מאתגר, ארוך מדי, עורר הרבה התנגדות ושאלות אצל הצופים, ואפילו כעס… לכל אחד דעה אחרת על הדרך לספר על הכיבוש. אבל טוביה ידע להרגיע: ״זהו סרט המתאר אווירה מנקודת מבטם הספציפית של 2 אנשים. לא יותר. הצופים גילו עוד 2 סיפורים אישיים, וזו הייתה המטרה.״

הדיון המשיך, רגוע יותר, העלו את הנקודות החזקות של הסרט, זווית הראיה הייחודית והדמויות העוצמתיות והמרגשות של סמי ומוחמד. השיח היה מעניין ופורה.

תודה רבה ללרי ולמארגנים של הערב, מעיין אלונה ואיילה. תודה על ההזדמנות למפגש ועל ההזדמנות להתמודד עם תמונות לא קלות המספרות על חייהם של הפלסטינים תחת הכבוש