באוגוסט 2018 ניצלנו אירוע שהתקיים באתר הנופש "מוראד" כדי להיענות לבקשתו של ארגון בינלאומי התומך בעמותות המטפלות בילדים, וביצענו סקר בקרב המתנדבים והמשפחות.
תיעדנו את השיחות בעזרת עט ונייר, והדבר עבד יפה. הראיונות התקיימו לצד בריכת השחייה ובחדר האוכל, כשאשתי אילה משוחחת עם האנשים בערבית, ואני – בעברית ובאנגלית.
שאלנו שאלה אחת: מהי חשיבות העבודה שמבצעת עמותת "אדם ללא גבולות"?
סוזן, אמו של ק' בן ה-3 הסובל מליקוי כרוני בתפקודי הכליות, אמרה (בערבית): "לדעתי, יש כנראה איזה קצר בתקשורת, אם אתה צריך לשאול את השאלה הזאת. אילו רק עזרתם לנו להגיע אל בית החולים ובחזרה למחסום, אללה היה מברך אתכם. אבל אתם עושים כל כך הרבה יותר מזה".
אילה: "למרות שאנחנו לא מוסלמים". סוזן: "יש מקרים של פטור מיוחד" [אינני יודע אם סוזן דיברה ברצינות או בסרקזם].
מוחמד, אביו של ד' בן ה-8, המטופל בגין לוקמיה לימפוציטית, אמר (בערבית): "רק אלוהים יודע עד כמה המחלה הזאת קשה לילד ולאשתי, ואתם נמצאים שם בכל שעה שאנחנו צריכים את עזרתם, אפילו כשצלצלתי לבעלך באמצע הלילה, כי החום של ד' עלה ל-41. כשאנחנו אתכם אין כיבוש."
סרמה, אמו של מ' בן ה-4 הסובל מבעיות נוירולוגיות קשות מאז לידתו, אמרה (בערבית): "לא מזמן חיתנתי את בתי הגדולה עם בחור צעיר מרמאללה. זה גורם לנו אושר רב. אך מלבד זה, החיים שלנו קודרים וקשים. אתם מכניסים לתוכם ניצוץ שמאיר את החשכה. כל הילדים שלי כאן. גם הילדים של אחי המנוח נמצאים כאן. הם ידברו על היום הזה במשך כל השבועות הבאים, ואז יתחילו לשאול מתי יתקיים האירוע הבא".
חנה, מתנדבת, אמרה (בעברית): "לפני שנים היה לי קשה מאוד לקום מוקדם מדי בוקר ולהביא את הילדים שלי לבית הספר, אבל עכשיו, פעם או פעמיים בשבוע אני מגיעה למחסום בשבע בבוקר, דרוכה וסקרנית לשמוע את החדשות האחרונות הנוגעות לילדים, למשפחה שלהם ולכפר. אם אני מצליחה גם לנעוץ סיכה בבלון הכיבוש – מה טוב, אבל בלב לבם של היחסים יש חברוּת ואכפתיות הדדית: ס' שמתעניינת בבעיות הברכיים שלי, ואני שמנסה לעזור ככל האפשר".
טוביה, מתנדב, אמר (בעברית): "קשה לי לסבול טיפשות, והרעיון של כיבוש אדמתו של עַם אחר הוא טיפשות. אני אומנם מבוגר בשנים, אך רוצה לתת את חלקי כדי להביא לסיום הפשע הזה. לכן אני כאן, תורם את המעט שאני יכול בחברת קבוצת אנשים נפלאה".
לִילה, מנהלת "מורד", אמרה (באנגלית): "אני מכירה אותך שנים רבות ויודעת מה הן עמדותיך האישיות, אבל מה שראיתי כאן היום גרם לי התרגשות אדירה. זהו עונג עצום לראות מתנדבים ישראלים שהם בשביל הילדים כמו סבים וסבתות או הורים נוספים. לא יאומן!"
לרי לסטר
תגובות