דנה היא ילדה חיננית בת 5 ממחנה הפליטים אל-פוואר שליד חברון. פגשתי אותה לראשונה כאשר הסעתי אותה ואת אמה, סאעד, ממחסום 300 ליד בית לחם לבית החולים הדסה.
הילדה סובלת מאז נולדה ממחלת עור קשה (Congenital Melanocytic Nevus) שמתבטאת בהופעת שומות גדולות, לעתים שעירות, בקוטר של 20 ס"מ על הגב, החזה, הזרועות, הרגליים והפנים. מלבד הפגם האסתטי של המחלה, נוסף גם סיכון ממשי לפתח מלנומה (סרטן עור) ולכן קיים הכרח לבצע ניתוחים להסרת השומות הללו.
דנה נותחה לראשונה בגיל שנתיים ולאחר מכן בגיל שלוש. הרשות הפלסטינית מסרבת לאשר התחייבות כספית לטיפולים נוספים. מתוך הכרה בחשיבות ההליך הרפואי עבור הילדה, ארגנו חבריי ב"אדם ללא גבולות" מבצע התרמה והצליחו לגייס את הכסף הדרוש לניתוח.
הסעתי את דנה ואמה מהמחסום וליוויתי אותם עד לקליטתם בבית החולים. דנה הלכה אתי כשהיא אוחזת בידי כל הדרך ואני הרגשתי כמו דודה גאה. ליאונטין (מתנדבת ב"אדם ללא גבולות") ואני ביקרנו את דנה בימים שלאחר הניתוח והבאנו לה שוקולד ובובת כלב צמרית, שמיד חיבקה בחום.
לנו, הישראלים, קשה להבין עד כמה האם הפלסטינית נמצאת לגמרי לבד בסיפור הזה. אף בן משפחה אינו מורשה להיכנס לישראל כדי לבקר אותה ואת בתה, לא אחים, לא סבתא – רק היא לבדה עם דנה. אביה של דנה נשאר בבית עם הילדים האחרים. הביקור שלנו היה הדבר הכי קרוב לתמיכה משפחתית שאפשר היה לחשוב עליו.
הניתוח הוא רק תחילתו של תהליך ארוך, הכולל גם טיפולים מורכבים של אחר-ניתוח, ודנה קרוב לוודאי תהיה זקוקה לניתוח נוסף.
יעל מואב
Comments